נושא
דין אישי ועדה דתית מוכרת
מי יש לו דין אישי, מה הרשימה הסגורה, ומי קובע למי אתה שייך.
מגיע משיעור: 1
בשורה אחת
לאזרח ותושב של ישראל יש דין אישי, והוא הדין הדתי, רק אם הוא משתייך לעדה דתית מוכרת.
העדות המוכרות
| עדה | בית דין |
|---|---|
| יהודים | רבני |
| מוסלמים | שרעי |
| עשר עדות נוצריות | כנסייתיים |
| דרוזים | דרוזי |
- רשימה סגורה. אפשר להוסיף בהחלטת ממשלה. הדרוזים נוספו אחרי קום המדינה
- "עדה דתית" ולא "דת", כמו בדבר המלך במועצתו
- ההסדר הורש מתקופת המנדט
מי קובע השתייכות
| לעניין | מי קובע |
|---|---|
| דיני משפחה | בית הדין הדתי הרלוונטי בלבד. ההצהרה האישית לא רלוונטית |
| חוק השבות | לא בית הדין הרבני |
| מרשם האוכלוסין | אפשר לקבל פסק דין הצהרתי מבית משפט מחוזי, למשל לרישום "חסר דת" |
המרת דת: לפי פקודת העדה הדתית (המרה). הליך מלא שמסתיים ברישום מחייב גם את בתי הדין.
מה זה אומר לא להשתייך
אין דין אישי. ההשלכות משתנות לפי נושא:
- מזונות ילדים: יש חוק אזרחי שחל על הורים שלא משתייכים לעדה מוכרת
- נישואין: אין דרך להתחתן בישראל
איפה זה תופס אתכם
- בודהיסטים אינם "חסרי דת", הם לא משתייכים לעדה מוכרת
- אתאיסטית שנולדה לאם יהודייה היא יהודייה לעניין דיני משפחה, אם כך יקבע בית הדין
- הקורס לא עוסק בכפולי דת, ולא במי שאינם אזרחים ותושבים
בדיקה עצמית
- למה מדברים על "עדה דתית מוכרת" ולא על "דת"?
- אדם קיבל פסק דין הצהרתי ונרשם "חסר דת". האם זה קובע את מעמדו לעניין דיני משפחה?
- מה מקבל מי שלא משתייך לעדה מוכרת במזונות ילדים?
תשובות.
1: בין השאר בגלל עשר העדות הנוצריות, וזה המונח בדבר המלך במועצתו.
2: לא. לעניין דיני משפחה רק בית הדין הדתי הרלוונטי קובע.
3: חל עליו חוק אזרחי של הכנסת, ולא דין דתי.